מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים ביה"ס ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל האוניברסיטה העברית בירושלים תרבות החוק מערכת החוק והמשפט בראי החברה הישראלית

Transcript

1 מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים ביה"ס ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל האוניברסיטה העברית בירושלים תרבות החוק מערכת החוק והמשפט בראי החברה הישראלית מחקר אורך פרופסור אריה רטנר Á È ÈËÓ Â Â ÈÂÁÓ Â ÂÈ ÂÈ   ÂÚ ˆ ˆ ÂÚ ÂȈ Á ÌÈÎ Ú ÂȈ ÂÚ ÂÈ ÂÈ ÌÈÎ Ú Â ÔÂÓ ÌÈÈ È ÂÁ ÁÈ Ï Á ÌÈÈ È ÂÁ ÁÈ Ï Â Â È ÈËÓ Â Â ÈÂÁÓ Â ÌÈÎ Ú ÔÂÓ ÂȈ   ÔÂÓ Â Â ÂÈ ÂÈ ˆÂ ÂÚ Â ÂÈ ÂÈ  ÌÈÈ È ÂÁ ÁÈ Ï ÔÂÓ È ÂÏÂ È È Á ÂÚ È ÈËÓ Â Â ÈÂÁÓ Á ˆ È ÈËÓ Â Â ÈÂÁÓ ÂȈ Á  ˆ ˆÂ ÂÚ

2

3 מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים האוניברסיטה העברית בירושלים תרבות החוק מערכת החוק והמשפט בראי החברה הישראלית מחקר אורך פרופסור אריה רטנר יוני, 2009

4 אין להעתיק, לצטט או לעשות כל שימוש בדוח זה או בחלקים ממנו ללא קבלת אישור ממחבר הדוח.

5 מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים הוקם בשנת 2003, במסגרת בית הספר ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית בירושלים. בראש המרכז עומד מר אפרים הלוי. ייעודו של המרכז הינו ייזום וביצוע מחקרים הנוגעים לבעיות היסוד של המדינה- בראייה אסטרטגית ומדינית. המרכז משמש כבמה לדיון בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי במדינת ישראל. אריה רטנר, פרופסור מן המניין לסוציולוגיה וקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה וראש המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה באוניברסיטה. פרופסור רטנר עוסק במחקר בתחומים הנוגעים לפשיעה, לעבריינות, למערכת החוק והמשפט ולתרבות החוק בישראל ובעולם. פרופסור רטנר הוביל במשך שנים אחדות פרויקט מחקרי בנושא טעויות שיפוטיות והרשעת חפים מפשע ופרסם בנושא זה ספר ומאמרים רבים. בהמשך למחקר בנושא זה עסק פרופסור רטנר במחקר הקשור לבעייתיות בזיהוי על ידי עדי ראייה בהליכים פליליים. בשנים האחרונות עסק פרופסור רטנר במחקר רחב היקף על אודות שוויון ואי-שוויון בתהליכי קבלת החלטות הנוגעים ליהודים ולערבים במערכת המשפט בישראל. לאחרונה מוביל פרופסור רטנר שני מחקרים: האחד בנושא אלימות בישראל; האחר בנושא תרבות החוק בישראל. פרופסור רטנר פרסם עשרות מאמרים וכמה ספרים והשתתף במהלך השנים בכנסים וסימפוזיונים בין-לאומיים.

6 6 תמצית מנהלים

7 תמצית מנהלים במהלך שנת 2000 התחלנו פרויקט רחב היקף אשר מטרתו לבחון את תרבות החוק בחברה הישראלית לאורך זמן ובקרב בני מגזרים שונים. המחקר מתייחס לסוגיות אחדות ובהן, בין היתר, עמדות ותפיסות מצד הציבור כלפי המשטרה, בתי המשפט ובית המשפט העליון בנושאים הקשורים להוגנות, שוויוניות ואמון )Trust( בגופים אלה. כמו כן המחקר מתייחס לעמדות בנושא חובת הציות לחוק, מחויבות נורמטיבית ו"לקיחת החוק לידיים". עד כה נערכו שבעה סקרים המבוססים על השאלון המוצג בנספח. הסקרים נערכו במועדים אלה: מרס 2000, ינואר 2001, ינואר 2002, אוקטובר 2003, אוגוסט 2004, פברואר 2005, פברואר 2007, ינואר,2008 ינואר.2009 הסקרים נערכו בקרב מדגמים גדולים במיוחד כדי לאפשר פילוח וייצוג הולם של כמה תת- אוכלוסיות בחברה הישראלית, ובהם חרדים, מתיישבי יהודה, שומרון וחבל עזה )להלן יש"ע(, וערבים כפי שמוצג להלן אוכלוסייה יהודים במגזר הכללי חרדים מתנחלים ביש"ע עולים חדשים ערבים * טעות הדגימה בכל הסקרים עומדת על ± 3.5% עדכון הנתונים לשנים מופיע בנספח א כאשר בוחנים את אמון הציבור ועמדותיו כלפי המשטרה, בתי המשפט ובית המשפט העליון,

8 8 מצטיירת מתוך הממצאים, תמונה המשקפת מדרג ברור באשר להתייחסות הציבור בישראל לגופים אלה. משטרת ישראל זוכה למידת האמון הנמוכה ביותר, בית המשפט העליון למידת האמון הגבוהה ביותר ובתווך בתי המשפט האחרים. חשוב לציין כי מדרג זה אינו נשמר בקרב בני המגזר החרדי, אשר בעקביות במשך כל שנות המחקר מביעים תפיסות, עמדות ואמון ברמה הנמוכה והשלילית ביותר כלפי מוסדות החוק והמשפט בישראל. עם תחילתו של המחקר בשנת 2000 אפשר לראות כי בין 24% )במגזר החרדי( ל- 38% בלבד )במגזר היהודי הכללי( מסכימים כי משטרת ישראל מבצעת את תפקידה בהגינות. חשוב לציין כי "סקר 2000" נערך בחודש מרס 2000, תקופה רגועה יחסית במדינת ישראל. בתקופה זו מכהנת בשלטון ממשלה בראשות אהוד ברק, לציבור מועברים מסרים חיוביים על מוכנות להסכמים מדיניים בין היתר גם עם סוריה ובסוגיות פנים, מועברות הבטחות חיוביות גם למגזר הערבי בדבר שיפור בתחום התשתיות, תקציבים וכיוצא באלה. כמה חודשים לאחר מכן פורצים אירועי אוקטובר 2000, ומשטרת ישראל מוצאת את עצמה במרכז אירועים אלה. עיקר השפעתם של אירועי אוקטובר 2000 הוא על התפיסות ועל העמדות של בני מהגזר הערבי כלפי משטרת ישראל, שם אפשר לראות את הירידה החריפה ביותר במדדי ההוגנות והשוויוניות של המשטרה. שיעור המסכימים כי משטרת ישראל פועלת בהגינות יורד במגזר הערבי מ- 33% בשנת 2000 ל- 21% בשנת בשנים שלאחר מכן אפשר להבחין במגמת עלייה במדד זה לרמה הקרובה לזו של שנת )33% 2000 בשנת 2004 ו- 29% בשנת 2007(. במגזר היהודי הכללי לא ניכר שינוי משמעותי במדד ההוגנות בין ממצאי "סקר 2000" ל"סקר 2001". לעומת זאת אפשר להבחין בעלייה משמעותית )עלייה ב- 30% ( בשיעור המסכימים כי משטרת ישראל מבצעת את תפקידה בהגינות בקרב המשיבים מיש"ע. עלייה דומה, אם כי רק החל משנת 2001, ניכרת הן במגזר היהודי הכללי, והן בקרב המגזר החרדי והמגזר הערבי. ייתכן שחלקה של מגמת עלייה זו עשוי להיות מוסבר באמצעות מעורבותה הרבה של משטרת ישראל בטיפול בפיגועי הטרור, אשר התרחשו בתחומי הקו הירוק בעיקר בשנים בסיכולם ובמניעתם. בשנים 2004 ו נמדדת רמה דומה למדי של תפיסת הציבור את הוגנות המשטרה בכל המגזרים בטווח שבין 36%-30%. בעוד ממצאי "סקר 2005" משקפים יציבות בתפיסת הציבור את מידת ההוגנות של המשטרה )"סקר 2005" מועבר בתקופה שקדמה ל"תכנית ההתנתקות"(, אפשר לראות כי ממצאי סקר 2007 מציינים בכל הקבוצות במגזר היהודי שפל בהתייחסות לנושא ההוגנות של המשטרה. הירידה החדה בתפיסת הציבור את המשטרה בנושא ההוגנות, מביאה מדד זה לשפל )לעומת כל שנות המחקר הקודמות(. אפשר להבחין בדפוס כמעט זהה גם בנושא תפיסת הציבור את המשטרה כפועלת בשוויוניות. במשך כל שנות המחקר לא יותר מ- 36% )במגזר היהודי הכללי בשנת 2002( מסכימים כי משטרת ישראל פועלת בשוויוניות כלפי כל האזרחים. מנקודה זו ואילך אפשר לצפות במגמה ברורה של ירידה במדד זה עד לרמה של 24% מן הנשאלים המסכימים עם היגד זה בשנת 2007 במגזר היהודי הכללי. במגזר הערבי אפשר לזהות את הירידה החריפה בתפיסת המשטרה כשוויונית בעקבות אירועי אוקטובר 2000, מ- 26% בשנת 2000 ל- 15% בשנת 2001.

9 9 מגמה כמעט זהה, אם כי ברמה גבוהה יותר, אפשר לזהות גם בתפיסות ובעמדות הנוגעות לבתי המשפט. אפשר לראות בבירור את היציבות במשך שנות המחקר בתפיסת המגזר החרדי את מערכת המשפט ברמה הנמוכה ביותר. מגמה זו משתקפת בכל המדדים: הוגנות, שוויוניות ואמון. עמדותיו של המגזר החרדי הן השליליות ביותר מבין כל המגזרים. בקרב ערביי ישראל נשמרת במשך שנות המחקר רמה כמעט יציבה של מדדי ההוגנות והשוויוניות כאשר כ- 56% - 50% מקרב המשיבים במגזר הערבי מסכימים כי בתי המשפט בישראל פועלים בהגינות ובשוויוניות. במגזר היהודי הכללי אפשר לראות כי עם תחילתו של המחקר בשנת 2000 בין 65% ל- 70% מהמשיבים מסכימים כי בתי המשפט פועלים בהגינות ובשוויוניות אולם שיעור זה יורד לרמה של 48%-46% בשנת ירידה חריפה עוד יותר אפשר לזהות בקרב מתיישבי יש"ע, כאשר בתחילת הדרך קרוב ל- 60% עדיין מסכימים כי בתי המשפט פועלים בהגינות ובשוויוניות, אך רק 28%-22% מסכימים עם היגד זה בשנת נוסף לעמדות בנושאים של הוגנות ושוויוניות, התבקשו משתתפי הסקרים לדרג את מידת האמון שלהם במשטרה, בבתי המשפט השונים ובבית המשפט העליון. התמונה הכללית המתקבלת בנושא זה משקפת מגמה ברורה של ירידה חדה באמון הציבור בכל מוסדות החוק והמשפט במדינת ישראל. עם תחילתו של הפרויקט בשנת 2000, מצביעים הממצאים על 80% מכלל משתתפי הסקר במגזר היהודי הכללי המביעים אמון בבית המשפט העליון. אמון זה נשחק לרמה של 58% בלבד המביעים אמון בבית המשפט העליון בשנת במישור אחר אפשר לזהות את הירידה החריפה באמון הציבור הערבי במשטרת ישראל בשנת 2001, שללא ספק מבטאת את המשבר שנוצר בעקבות אירועי אוקטובר 2000 בקרב ערביי ישראל. למרות ההתאוששות במדד האמון בשנים שלאחר מכן, אפשר לזהות ירידה חריפה בכל המגזרים במידת האמון במשטרת ישראל בשנת בפעם הראשונה אפשר לראות כי מידת האמון שמביע הציבור הערבי במשטרה גבוהה יותר ממידת האמון של המגזר היהודי הכללי. ייתכן שממצא זה נובע מהחשיפה הרבה שהמשטרה זוכה בה בשנת 2007 בפרשיות שונות אשר אינן מוסיפות לתדמית המשטרה בתקופה זו )למשל בריחת האנס בני סלע וממצאי דוח "ועדת זיילר,(. הירידה החדה באמון ובתדמית המשטרה חזקה במיוחד בקרב המגזר היהודי הכללי אשר בתקופות אחרות דווקא בלט בהתייחסותו החיובית כלפי משטרת ישראל. בהמשך הדו"ח מוצגים ממצאים בנושא המחויבות הנורמטיבית והתייחסות לאפשרות "לקיחת החוק לידיים" בתרחישים מסויימים. הממצאים בחלק זה של המחקר מצביעים כי תפיסת "החובה לציית לחוק" law(,)is there a prima facie obligation to obey the אינה הומוגנית ואף אינה גבוהה במיוחד בחברה הישראלית על כל מגזריה. בסולם 5-1 )ציון נמוך יותר משקף מחויבות נורמטיבית חזקה יותר(, הממוצע הרב-שנתי לכל המגזרים בחברה הישראלית עומד על כ ממצאי מחקרים דומים אשר נעשו במדינות אחרות, מצביעים כי בחברות בעלות מבנה הטרוגני כמו החברה הישראלית המורכבת מקבוצות אתניות, קבוצות לאום וקבוצות נוספות בעלות זיקה שונה לדת, לאום ואידיאולוגיה יש התייחסות דיפרנציאלית ביחס למושג "חובת הציות לחוק". ממצאי המחקר הזה מצביעים על קיומם של כיסים של היעדר מחויבות נורמטיבית גם בישראל. אלה קיימים הן במגזר הערבי והן בקרב המגזר החרדי, ובקרב מתיישבי יש"ע. מחקרים קודמים שנעשו בנושא זה מצביעים כי אכן ככל שתחושות הקיפוח

10 10 )בין אם סובייקטיביות ובין אם אובייקטיביות(, האפלייה ואי-הצדק חזקות יותר, כך חלשה יותר המחויבות הנורמטיבית. זיקות מסוג זה מתקיימות בדרך כלל בקרב קבוצות מהגרים השומרים על זיקה לתרבות אחרת, קבוצות הנאחזות בתפיסות ואמונות דתיות בצורה קיצונית ועוד. גישה זו מקבלת חיזוק גם מתוך ממצאי מדד נוסף העוסק במחויבות נורמטיבית. ממצאי מדד זה מחזקים ביתר שאת את העובדה כי בקרב המשיבים במגזר הערבי, במגזר החרדי, ואף בקרב מתיישבי יש"ע קיימת רמה נמוכה יחסית של מחויבות נורמטיבית, לעומת משיבים מהמגזר היהודי הכללי. ממצא זה בולט בעיקר בתרחישים שבהם חוקי המדינה עשויים להמצא בסתירה למצפונו של המשיב, אמונתו הדתית וחוקי ההלכה. במקרים אלה גוברת בקרב אוכלוסיות אלה התחושה כי המצפון, האמונה הדתית וחוקי הדת גוברים על החובה לציית לחוק. במצב זה, כפי שעולה מתוך הממצאים, גוברת בקרב אוכלוסיות אלה גם המוכנות לא לציית לחוק ואף "לקחת את החוק לידיים". מניתוח הממצאים בולטת הרמה הגבוהה של המוכנות ל"לקיחת החוק לידיים" בקרב משיבים מהמגזר הערבי בין 3.74 בשנת 2000 ל בשנת 2007 )בסולם 5-1(. חשוב לציין כי הממוצע הרב-שנתי במגזר הערבי עומד על 3.4 לעומת 1.9 במגזר היהודי )הבדל מובהק מבחינה סטטיסטית(. גם במגזר היהודי אפשר להבחין כי במשך כל שנות המחקר גבוהה המוכנות ל"לקיחת החוק לידיים" )בכל הקשור לתרחישים העוסקים בפינוי יישובים והתנחלויות על רקע תהליך השלום אפשרי ואפשרות פינוי יישובים בשטחי יהודה והשומרון( בקרב המשיבים מיש"ע, ובשנים גם בקרב המשיבים מהמגזר החרדי. היות שמדד זה משקף בעיקר היבטים אידיאולוגיים ודתיים, קל להבין את ההבדלים המתגלים בין משיבים מהמגזר היהודי הכללי לבין חרדים ומתיישבי יש"ע, ומאותה סיבה גם את ההבדלים בין המגזר היהודי למגזר הערבי. חשוב לציין כי השאלות שהופנו למגזר הערבי נגעו אמנם בסוגיות הרגישות ביותר, קרקעות ובתים, אך אלו הן הסוגיות המזוהות בדרך כלל עם תרחישים של הפרת חוק ו"לקיחת החוק לידיים". הרמה הגבוהה יחסית של מדד זה הן במגזר הערבי והן בקרב מתיישבי יש"ע וחרדים, מעידה על קיומו של פוטנציאל למימוש התנהגות מסוג זה. לראשונה מאז החל המחקר נבדקה גם מידת התמיכה בשימוש בנשק. מטבע הדברים נוגעת שאלה זו באחת הסוגיות הרגישות ביותר בתחום המחויבות הנורמטיבית ו"לקיחת החוק לידיים". אילו היינו מוצאים כי שיעור גבוה מן המשיבים היה משיב בחיוב לשאלה זו, היה הדבר מעורר דאגה הן ביחס לתופעה עצמה ואולי גם ביחס למהימנות הממצא. אפשר להניח כי התמיכה בשימוש בנשק שמורה למקרים קיצוניים בלבד, ומצויה רק בקרב גורמים קיצוניים ביותר שהם מיעוט קטן. גורמים אלה עלולים מן הסתם להמצא בשוליים וכך גם התומכים בהם. ממצאי הסקר אכן מאששים את ההנחה בדבר קיומם של אלה התומכים בשימוש בנשק. שיעור התומכים הגבוה ביותר, כ- 6%, נמצא בקרב מתיישבי יש"ע, אם כי גם בקרב המגזר היהודי הכללי וגם בקרב החרדים מצאנו תמיכה בנושא זה. * הנתונים לשנים )למעט 2007( נאספו בחסות המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה באוניברסיטת חיפה. נתוני סקר 2007 נאספו בחסות מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטה העברית בירושלים.

11 11

12 12 מבוא

13 מבוא תרבות החוק בשנים האחרונות הלך והתפתח יותר ויותר השימוש הסוציולוגי במושג "תרבות החוק". מושג זה בא להעיד כי החוק ומערכת המשפט על ההליכים השונים שבה, הם תוצר של תרבות בדיוק כמו לבוש, מוזיקה, מזון וכיוצא באלה. זאת ועוד, מושג זה בא להעיד על קיומה של תת-תרבות המתקיימת בתוך תרבות רחבה יותר ומכאן נגזר למעשה הביטוי הרווח כי החוק והמשפט הם ראי של החברה כולה. תרבות החוק מתקיימת בכמה רבדים: חקיקה, אכיפת חוק, משפט ופסיקה כל אלה מהצד של המערכת, אך באותה מידה משתקפת תרבות החוק גם באופן שבו מתייחסים אזרחים במדינה אל מערכת החוק והמשפט ובמידת הלגיטימציה והאמון שמעניק הציבור למערכת החוק והמשפט או שאינו מעניק לה. בדבריו כלפי אמון הציבור, הדגיש נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מאיר שמגר כי "שלטון החוק כרוך בשמירה מתמדת על האמון במוסדות המשפט". 1 אמירה זו נכונה לא רק לגבי מערכת המשפט, אלא לגבי מכלול הגורמים המרכיבים יחד את מערכת החוק והמשפט )המחוקק, המשטרה והזרוע השופטת(. בניסיונותיו להתמודד עם ההגדרה של תרבות החוק מגדיר פרידמן )1977 )Friedman, את תרבות החוק כמכלול הערכים, הדעות והעמדות הקיימות בחברה כלפי מערכת החוק והמשפט. ברם יש צורך לערוך הבחנה בין שני ממדים: הממד הפנימי, הכולל את השיח, את הדעות ואת השפה הבאים לידי ביטוי בעשייה המשפטית היום-יומית המתרחשת בתוך המערכת; והממד החיצוני, שחשיבותו אינה פחותה, אשר מורכב מהמשמעות הסימבולית הניתנת לחוק בידי האנשים הפשוטים בחברה וממידת הלגיטימציה שהם מעניקים לחוק ולמערכת המשפט. אם כך, מציין פרידמן, החוק אינו רק מערכת של חוקים, של פסקי דין ושל תקדימים, אלא יש קשר הדוק בינם לבין גורמים חברתיים, כלכליים ותרבותיים המשפיעים על עיצובם. The close links between law and culture made the founding fathers of social theory consider in some detail the relationship between law and society (Friedman, 1977) 1 בג"צ 433/87 רכטמן נגד לשכת עורכי הדין פ"ד מא) 4 (.

14 14 גישה זו הולכת ומתחזקת עם השנים ואף באה לידי ביטוי בכמה מחקרים אמפיריים אשר התפרסמו בשנים האחרונות. במחקר מקיף אשר כלל מדינות אחדות החברות באיחוד האירופאי המשותף )יוון, בלגיה, לוקסמבורג, פורטוגל, ספרד, גרמניה )מזרח ומערב(, איטליה, צרפת, אירלנד, אנגליה, הולנד, דנמרק(, נבדקו מדדים שונים הקשורים לתרבות החוק, לקבלת מרות שלטון החוק ונוסף לכך מדדי ניכור, מודרניזציה, שמרנות ודתיות. השערות המחקר היו כי במדינות שבהן קיימת שונו ת אתנית )וכן שסעים אתניים( תהיה מידת ההזדהות עם שלטון החוק חלשה יותר, כמו כן במדינות שבהן ימצאו שסעים וקונפליקטים בין קבוצות אתניות, ייתפס החוק כמכשיר הנתון בידי קבוצות כוח וקבוצות שליטות, ועל כן מידת המוכנות לציית לחוקים תהיה נמוכה יותר. השערות אלו אוששו רובן ככולן )1996 caldiera,.)gibson & ממצאים בכיוון דומה נמצאו במחקר אחר אשר נערך בגרמניה )1994.)Bierbrauer, במחקר זה נבדקו עמדותיהם של מהגרים לבנונים וכורדים כלפי סוגיות שונות הנוגעות לשלטון החוק וציות לחוק בגרמניה והושוו לאלה של גרמנים. ממצאי המחקר הצביעו על הבדלים ניכרים בעמדות כלפי החוק ומערכת המשפט בין נבדקים משתי קבוצות המהגרים, לבין הגרמנים. ספציפית יותר, נמצא כי בקרב המהגרים רמת המוכנות לציית לחוקים ונורמות מסורתיות )הקשורות לתרבות המהגרים( הייתה גבוהה יותר מאשר המוכנות לציית לחוקי המדינה. ממצאי מחקר זה מצטרפים לשורה של מחקרים ובהם מחקריו של טיילר )1990,)Tyler, המראים כי קיימים הבדלים ניכרים בדרך שבה אזרחים בני קבוצות אתניות, חברתיות, תרבותיות וכדומה, תופסים את שלטון החוק במדינה שבה הם חיים ובמידת הלגיטימציה שהם מעניקים למערכת החוק והמשפט. מחקרים אלה מצביעים כי התנסות אישית עם מערכת החוק והמשפט, תחושות של קיפוח ואי-צדק, וכן הערכת תפקוד מערכות החוק והמשפט )משטרה, בתי משפט( משפיעים על מידת הלגיטימציה המוענקת למערכת ועל רמת המוכנות לציית לחוק במדינה. תרבות החוק בישראל בישראל לא נערכו עד היום מחקרים מקיפים העוסקים במכלול ההיבטים הנוגעים למושג תרבות החוק. מחקרים ספורדיים אשר בוצעו במהלך השנים, נוגעים כל אחד בהיבטים אלה או אחרים של שלטון החוק ומערכת החוק והמשפט )ברזילי, יער-יוכטמן וסגל, 1994; מדינת ישראל, המשרד לביטחון פנים, 1998; רטנר, יגיל ופדהצור, 2001; המשרד לביטחון פנים, הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל 2006(. במחקרם בנושא בית המשפט העליון בעין החברה הישראלית, מנתחים החוקרים ברזילי, יער יוכטמן וסגל את מגמות התמיכה של הציבור הישראלי בבית המשפט העליון ובהחלטותיו, ומנסים לבחון את השפעתם של משתני רקע כמו מוצא, דתיות, מין, השכלה וגיל על העמדות כלפי בית המשפט העליון. מתוך ניתוח המגמות הכלל-ארציות בנושא הלגיטימציה הלאומית של בית המשפט הגבוה לצדק )להלן בג"ץ(, מלמדים הנתונים כי מבין רשויות השלטון העיקריות )ממשלה, כנסת בג"ץ, משטרה, מבקר המדינה, צה"ל וכן הלאה( נהנה בג"ץ מלגיטימציה גבוהה במיוחד. לגיטימציה זו מתגלית כיציבה גם כאשר היא נבדקת בקרב מגזרים שונים על פי מידת דתיות, אם כי בקרב

15 15 אותם נבדקים אשר הגדירו את עצמם כחרדים, מידת הלגיטימציה היא מינימלית. 2 הניתוח רב-המשתנים, מצביע גם הוא כי בסך הכל דימויי בג"ץ השונים הנבדקים במחקר רווחים בקרב כל המגזרים שנבדקו, וכי השפעתם של משתני הרקע השונים היא קטנה ביותר. אמנם התגלו הבדלים המצביעים על כך שחלק מהדימויים החיוביים כלפי בג"ץ רווחים יותר בקרב חילוניים ומבוגרים ונטייה זו אף גוברת בהתאמה למגמת החילוניות. חשוב לציין כי מחקר זה נערך בתחילת שנות ה- 90 ומאז התרחשו תהליכים רבים אשר השפיעו בין היתר על מעמד מערכת המשפט בחברה הישראלית. במחקר נוסף )רטנר, יגיל ופדהצור, 2001( נבדקה התייחסותם של נבדקים משלוש קבוצות בחברה הישראלית: יהודים, ערבים ובחורי ישיבה, לחוק ולשלטון החוק. ממצאי המחקר אכן מצביעים בבירור על קיומם של פערים בהתייחסותם של נבדקים בני שלושת המגזרים למערכת החוק והמשפט ולשלטון החוק במדינת ישראל. ייתכן שהממצא המרכזי והבולט ביותר הוא זה המעיד על עצם ההבחנה הקיימת בין חברי שלוש הקבוצות )יהודים באוכלוסייה הכללית, ערבים, ובחורי ישיבה( בהתייחסותם אל החוק ולסוגיית הציות לחוק במדינת ישראל. מתוך מכלול הניתוחים הסטטיסטיים מתברר כי על פני כל המדדים אשר נבחנו, מגלים נבדקים השייכים למגזר היהודי הכללי התייחסות חיובית יותר לחוק ולשלטון החוק, לעומת עמיתיהם בני הקבוצות האחרות )ערבים ובחורי ישיבה(. ההבחנה הברורה ביותר מתגלה באמצעות ניתוח מבחין analysis( )discriminnant בין המגזר היהודי לבין בחורי הישיבה והנחקרים הערבים, כאשר המשתנה המנבא הבחנה זו באופן החזק ביותר הוא המשתנה העוסק בעליונותם של חוקים אחרים על פני חוקי המדינה. עיון מדוקדק בממצאים מראה באופן ברור ביותר כי הכרה זו חזקה במיוחד בקרב בחורי הישיבה, אך בולטת גם בקרב האוכלוסייה הערבית בהשוואה לנחקרים באוכלוסייה היהודית הכללית. עוד מצביעים ממצאי המחקר על רמה גבוהה יותר של "המוכנות לקחת את החוק לידיים", ו"העדר מחויבות נורמטיבית לחוק" בקרב המשיבים באוכלוסייה הערבית, ואחריהם בקרב בני הישיבות לעומת משיבים מהאוכלוסייה היהודית הכללית. מכאן שההתייחסות החיובית ביותר נמצאה באוכלוסייה היהודית הכללית. מחקר זה במהלך שנת 2000 התחלנו בביצועו פרויקט רחב היקף, אשר מטרתו לבחון את תרבות החוק בחברה הישראלית לאורך זמן ובקרב בני מגזרים שונים, תוך התייחסות לסוגיות העוסקות בחובת הציות לחוק, עליונותם של חוקי דת והלכה על פני חוקי המדינה, וכן עמדות כלפי הגורמים השונים במערכות החוק והמשפט. שבעה סקרים נערכו עד כה בנושא תרבות החוק ושלטון החוק בחברה הישראלית. הסקרים נערכו במועדים אלה: מרס 2000; ינואר 2001; ינואר 2002 ;אוקטובר ;2003 אוגוסט ;2004 פברואר ; 2005 פברואר.2007 הסקרים נערכו באמצעות מדגמים גדולים במיוחד, כדי לאפשר פילוח של תת-אוכלוסיות 2 חשוב לציין כי במחקר זה )ברזילי, יער-יוכטמן וסגל, 1994( לא נעשתה דגימה שיטתית של חרדים, וכן לא נכללו ערבים במדגם.

16 16 3 אחדות בחברה הישראלית כגון חרדים, עולים חדשים, מתיישבי יש"ע, וערבים כפי שמוצג בלוח 1. לוח אוכלוסייה יהודים במגזר הכללי חרדים מתנחלים ביש"ע עולים חדשים ערבים טעות הדגימה בששת הסקרים עומדת על 3.5%±. הסקר נערך באמצעות ראיונות טלפוניים. השאלון כולל בתוכו כמה חלקים העוסקים בהערכת תפקודם של המשטרה ובתי המשפט בתחומים הנוגעים להוגנות ושוויוניות. כמו וכן יש בו התייחסות לחוקי המדינה; מחויבות נורמטיבית; מוכנות לאי-ציות לחוק ומוכנות "לקחת את החוק לידיים" ונוסף על כך, שאלות העוסקות בפרטי רקע אישיים וסוציו-אקונומיים. השאלון תורגם לערבית ולרוסית, ובמקרים שבהם התגלו קשיי שפה, הועבר השאלון בשפה המתאימה בידי מראיינים השולטים בשפות אלו. התשובות לרוב השאלות הן לפי סולם ליקרט בין 1 ל- 5. לצורך הצגת הממצאים בדוח זה קובצו שתי הקטגוריות הנמוכות 1 ו- 2 ( "כלל לא", ו"במידה מועטה"( לקטגוריה אחת וכך גם שתי הקטגוריות העליונות 4 ו- 5 )"במידה רבה" ו"במידה רבה מאוד"(. הקטגוריה האמצעית )במידה בינונית( נשארה ללא שינוי. דבר זה נכון הן לגבי הטבלאות והן לגבי ההצגה הגרפית. 3 הסקרים נערכו על ידי מכון יוניסקר לסקרים מחקריים, ביחידה לייעוץ סטטיסטי שבאוניברסיטת חיפה.

17 17

18 18 ממצאים משטרה

19 ממצאים עמדות כלפי המשטרה ותפקודה הערכת משטרת ישראל בנושא הוגנות הפרק הראשון של הסקר עסק בעמדות הציבור כלפי המשטרה בנושאים הקשורים להוגנות ושוויוניות. השאלה הראשונה שעליה התבקשו הנבדקים להשיב הייתה: "באופן כללי עד כמה לדעתך מבצעת משטרת ישראל את תפקידה בצורה הוגנת"? מניתוח התשובות לשאלה זו )לוחות (, כפי שהשיבו עליה משתתפי הסקרים שנערכו במשך השנים עולים הממצאים האלה: 19.8% מתוך המשיבים במגזר היהודי הכללי אינם מסכימים )"כלל לא" ו"במידה מועטה"( כי משטרת ישראל מבצעת את תפקידה בהגינות. לעומתם 42.2% הסכימו במידה נמוכה ובמידה בינונית כי המשטרה מבצעת את תפקידה בהגינות, ורק 38% הסכימו )"במידה רבה" ו"במידה רבה מאוד"( כי משטרת ישראל מבצעת את תפקידה בהגינות. תמונה שונה מתקבלת כאשר בוחנים את הממצאים במגזרים האחרים. אפשר לראות בבירור כי בכל המגזרים האחרים זוכה משטרת ישראל להערכה נמוכה עוד יותר. בולטת במיוחד העובדה כי בקרב המשיבים החרדים, קרוב ל- 50% מהמשיבים אינם מסכימים כלל כי משטרת ישראל מבצעת את תפקידה בצורה הוגנת ו- 24.2% בלבד מסכימים כי משטרת ישראל פועלת בצורה הוגנת. בקרב המשיבים מהמגזר הערבי ציינו 33.4% כי הם מסכימים )"במידה רבה" ו"במידה רבה מאוד"( שמשטרת ישראל מבצעת את תפקידה בצורה הוגנת. 66.6% מכלל המשיבים הערבים אינם מסכימים כלל ומסכימים בדרגה בינונית כי תפקודה של המשטרה הוגן. שיעור אלה שאינם מסכימים כלל כי משטרת ישראל ממלאת את תפקידה בצורה הוגנת מגיע בקרב המשיבים הערבים ל- 38.6%. בקרב מתיישבי יש"ע כ- 31% מסכימים כי משטרת ישראל פועלת בצורה הוגנת, ובקרב

20 20 המשיבים מקרב העולים מרוסיה וממדינות חבר העמים )גל העלייה בשנים ( רק 34% מסכימים כי משטרת ישראל ממלאת את תפקידה בצורה הוגנת. חשוב לציין כבר בשלב זה כי "סקר 2000" נערך במהלך חודש אפריל 2000 ו"סקר 2001" נערך במהלך חודש ינואר.2001 ממצאי הסקר משנת 2001 משקפים מגמת שינוי בהערכת תפקודה של המשטרה לעומת ממצאי הסקר בשנת ירידה בהערכת ההוגנות של משטרת ישראל נרשמת כצפוי בקרב ערביי ישראל. קרוב ל- 79% מהמשיבים במגזר זה אינם מסכימים, או מסכימים בדרגה בינונית, כי משטרת ישראל פועל בצורה הוגנת. למרות הצל הכבד של מהומות אוקטובר, מצביעים ממצאי הסקר על כי 21.4% מהמשיבים הערבים עדיין מסכימים במידה רבה ובמידה רבה מאוד כי משטרת ישראל מבצעת את תפקידה בצורה הוגנת. לעומת המגמה הנצפית בקרב המשיבים הערבים, הרי שבקרב הנשאלים העולים החדשים נצפית עלייה בשיעור אלה המסכימים כי משטרת ישראל מבצעת את תפקידה בצורה הוגנת )"במידה רבה", ו"במידה רבה מאוד"( מ- 34.3% ב"סקר 2000" ל- 48% ב"סקר 2001". גם בקרב המשיבים מקרב מתיישבי יש"ע נצפית עלייה בשיעור אלה המסכימים כי משטרת ישראל מבצעת את תפקידיה בצורה הוגנת. בקרב המשיבים החרדים זוכה משטרת ישראל להערכה נמוכה יחסית גם בשנת % מקרב המשיבים במגזר החרדי )השיעור השני בגובהו לאחר ערביי שראל( אינם מסכימים כי משטרת ישראל מבצעת את תפקידה בצורה הוגנת ורק 20.5% מקרב המשיבים במגזר זה מסכימים כי משטרת ישראל מבצעת את תפקידה בצורה הוגנת. בשנים אפשר להבחין בעלייה חדה בהערכת הציבור )בעיקר בקרב הציבור היהודי( את המשטרה בנושא ההוגנות. אפשר להניח כי העלייה בהערכת הציבור את המשטרה בשנים אלו נובעת בעיקר מהמעורבות ומן הפעילות הרבה מצד משטרת ישראל בכל הנוגע למניעת פיגועי הטרור אשר התרחשו בתקופה זו במדינת ישראל, פעולותיה לסיכולם וטיפול בהם לאחר שבוצעו. 4 יותר מ- 47.1% מקרב משתתפי הסקרים בשנים מסכימים כי משטרת ישראל פועלת בצורה הוגנת. גם במגזר החרדי אנו עדים לעלייה ל- 27.6%, ומגמת עלייה נצפית גם בקרב מתיישבי יש"ע ומשתתפי הסקר מקרב העולים החדשים. אנו עדים לעלייה קלה בהערכת ההוגנות של משטרת ישראל גם בקרב ערביי ישראל: 26.2% בשנת 2002 ו- 28% בשנת 2003 מציינים כי הם מסכימים כי משטרת ישראל פועלת בצורה הוגנת. חשוב לציין כי לא-ברור שאפשר לשייך עלייה זו במגזר הערבי לאותן הסיבות הקשורות לעלייה במגזר היהודי. ייתכן שמדובר במגמת התאוששות מהעמדות השליליות שלאחר מהומות אוקטובר מגמת עלייה זו, כפי שצויינה, נמשכת גם בשנת 2003, שבה מגיע שיעור המסכימים כי משטרת ישראל מבצעת את תפקידה בצורה הוגנת ל- 47% )שיעור ההערכה 4 אפשר להניח כי אילו היו נשאלות שאלות הנוגעות ישירות לתפקודה של המשטרה בפעילות הקשורה לסיכול פיגועי טרור ומניעתם ולטיפול באירועי הטרור אשר התרחשו בתקופה זאת, הייתה משטרת ישראל זוכה להערכה גבוהה.

21 21 הגבוה ביותר בכל שנות המחקר(. מגמה זאת של עלייה אשר נצפתה בשנים נבלמה בשנים שלאחר מכן והופכת ( למעט בקרב המשיבים במגזר הערבי( למגמת ירידה. שיעור המסכימים כי משטרת ישראל מבצעת את תפקידה בצורה הוגנת במגזר היהודי הכללי, עומד על 3.4% בשנת 2004 ול- 33.5% בשנת 2005, שיעור נמוך יותר מזה שנצפה בשנת 2000 עם תחילת הסקר )38%(. גם בקרב מתיישבי יש"ע נצפית ירידה בהערכת ההוגנות של משטרת ישראל: 34.5% בשנת 2004 ו- 35.6% בשנת 2005, הסכימו כי משטרת ישראל ממלאת את תפקידה בצורה הוגנת. בקרב החרדים נשמרת רמה כמעט זהה בנושא הערכת הוגנות המשטרה, ורק 30.8% בשנת 2004 ו- 31.6% בשנת 2005 הסכימו כי משטרת ישראל ממלאת את תפקידה בצורה הוגנת. בקרב המשיבים הערבים ניכרת עלייה מסויימת בשיעור המסכימים כי המשטרה ממלאת את תפקידה בצורה הוגנת ל- 33% בשנת 2004 וירידה קלה ל- 29.6% בשנת מתוך ממצאי "סקר 2007" אפשר להבחין בהמשך ירידה בהערכת משתתפי הסקר את תפקוד המשטרה בנושא הוגנות. ירידה חדה ניכרת בעיקר במגזר היהודי הכללי, שם זכתה המשטרה במשך השנים הקודמות של המחקר בתמיכה הגבוהה ביותר. רק 21.7% מקרב משתתפי הסקר במגזר היהודי הכללי בשנת 2007 ציינו כי הם מסכימים שמשטרת ישראל פועלת בצורה הוגנת. זו הפעם הראשונה במשך שנות המחקר שבה אפשר לזהות כי שיעור ההערכה בנושא ההוגנות במגזר היהודי הכללי אף נמוך יותר מזה שבקרב ערביי ישראל. 28.5% מקרב המשיבים הערבים בשנת 2007 ציינו כי הם מסמכימים שמשטרת ישראל ממלאת את תפקידה בצורה הוגנת. מעניין לציין כי בשנת 2007 שיעור אלה אשר אינם מסכימים כלל שמשטרת ישראל ממלאת את תפקידה בצורה הוגנת זהה כמעט לחלוטין במגזר היהודי: 39.2% ובמגזר הערבי: 40.9%. 6 את המגמה הכללית העולה מתוך ממצאי הסקר בנושא הוגנות המשטרה במשך השנים , אפשר לראות באיור 1. 5 הסקר בשנת 2005 נערך לפני פינוי ההתנחלות עמונה. 6 "סקר 2007" הסתיים ימים ספורים לפני פרסום דוח ועדת זיילר בעניין התנהלות משטרת ישראל בפרשת האחים פריניאן. בחודשים שקדמו לעריכת "סקר 2007" נקשרו סביב פעילות משטרת ישראל כמה פרשיות אשר עוררו הדים רבים בתקשורת ובקרב הציבור: האחת, בריחת האנס בני סלע, והאחרת מסיבת עיתונאים בעניין רצח הילדה תאיר ראדה בקצרין שברמת הגולן.

22 22 50% 45% איור 1. משטרת ישראל מבצעת את תפקידה בצורה הוגנת 47% 47% * 40% 35% 30% 25% 20% 38% 33% 30% 24% 40% 37% 21% 41% 41% 32% 28% 28% 26% 35% 34% 33% 31% 36% 34% 32% 30% 29% 22% 21% 15% 10% 13% 5% 0% " הערכת משטרת ישראל בנושא שוויוניות בשלב הבא התבקשו משתתפי הסקר להתייחס למידת השוויוניות שמגלה המשטרה בפעולתה. משתתפי הסקר נשאלו "באיזו מידה לדעתך פועלת משטרת ישראל בצורה שוויונית כלפי כל האזרחים במדינה". מתוך הממצאים במשך השנים אפשר לראות כי גם במגזר היהודי הכללי, שממנו זוכה משטרת ישראל בדרך כלל למידת התמיכה הגבוהה ביותר, שיעור המסכימים כי משטרת ישראל פועלת בשוויוניות כלפי כל האזרחים במדינה, אינו עולה על 36.4% )ראו סקר שנת 2000 בלוח 1.1(. שיעור המסכימים עם היגד זה, נע במהלך שנות הסקר בין 32.9% בשנת 2001 לבין 35.6% בשנת 2002, 35.8% בשנת 2003, 30.1% ו- 29.4% בשנים 2004 ו גם בנושא זה אנו עדים לירידה בשנת 2007 כאשר 24% בלבד מכלל המשיבים במגזר היהודי מציינים כי הם מסכימים שמשטרת ישראל פועלת בשוויוניות. שיעור המסכימים כי משטרת ישראל פועלת בשוויוניות כלפי כל האזרחים, בקרב המשיבים במגזר הערבי עומד על 25.6% בלבד, 27.3% בקרב מתיישבי יש"ע ועוד פחות מכך: 20.4% בקרב החרדים. מתוך נתוני "סקר 2001" )ראו לוח 1.2( מתברר כי בנושא תפיסת השוויוניות קיימת מגמה מעורבת לעומת השנה הקודמת. השחיקה הגדולה ביותר בתדמית המשטרה בנושא השוויוניות

23 23 מתרחשת באופן לא-מפתיע בקרב ערביי ישראל. רק 14.7% מקרב המשיבים הערבים ציינו כי הם מסכימים במידה רבה כי משטרת ישראל פועלת בשוויוניות כלפי כלל אזרחי המדינה. גם באוכלוסייה היהודית הכללית ובאוכלוסייה החרדית חלה ירידה קלה בנושא זה, כאשר 32.9% מהמשיבים היהודים ציינו כי לדעתם משטרת ישראל פועלת בשוויוניות במידה רבה )לעומת 36.4% ב"סקר 2000"(. בקרב המשיבים החרדים אפשר לראות כי בעוד ש- 20.4% ציינו בסקר 2000 כי משטרת ישראל פועלת בשוויוניות במידה רבה, הרי שמתוך הממצאים של סקר 2001 פוחת שיעורם של אלה הסוברים כך ל- 17% בקרב החרדים. גם בשנת 2002 לא עולה שיעור המסכימים כי משטרת ישראל פועלת בשוויוניות כלפי כל האזרחים על 35.6%, כאשר השיעור הנמוך ביותר של המסכימים כי "משטרת ישראל פועלת בצורה שוויונית כלפי כל האזרחים במדינה" נמצא בקרב החרדים והערבים )21.2%(. בשנים מסתמנת מגמה מעורבת בנושא הערכת תפקוד המשטרה בשוויוניות. בקרב המשיבים הערבים מסתמנת מגמת עלייה קלה ל- 21.2% בשנת 2002, ובהמשך אפשר להבחין כי שיעור המסכימים עם היגד זה נשאר סביב רמות של 20%-22% )21.8% בשנת 2007(. אפשר להבחין במגמה בולטת של ירידה בתפיסת המשטרה כשוויונית בקרב המשיבים מיש"ע )יו"ש לאחר יישום "תכנית ההתנתקות"(. ב"סקר 2000" אפשר למצוא כי 27.3% מקרב המשיבים ממגזר זה מסכימים כי משטרת ישראל פועלת בשוויוניות כלפי כל אזרחי המדינה, שיעור זה אף עולה ל- 35% בשנת 2001, אך בשנים שלאחר מכן נמצא במגמת ירידה ומגיע לשפל של כ- 10% בקרב כלל מתיישבי יו"ש בשנת בשנה זו נעשה ניסיון לפלח את מתיישבי יו"ש לשתי קבוצות יישובים, יישובים אשר הוגדרו "קיצוניים" ויישובים רגילים. 7 כפי שאפשר לראות ביישובים שהוגדרו כקיצוניים מגיעה רמת המסכימים כי משטרת ישראל פועלת בשוויוניות ל- 7.3% בשנת קרוב לוודאי כי בנושא זה ניכרת השפעת אירועי יישום "תכנית ההתנתקות" ואירועי פינוי ההתנחלות עמונה. עם זאת, חשוב להתבונן על התמונה הכוללת, המשקפת מגמה של ירידה בתפיסת המשטרה כשויונית גם במגזר היהודי הכללי. 29.4% מקרב המשיבים במגזר היהודי הכללי ציינו ב"סקר 2005" כי הם מסכימים שמשטרת ישראל פועלת בשוויוניות, שיעור זה יורד ל- 24% בשנת אפשר להניח כי ירידה זו אינה מיוחסת רק להשפעת אירועי יישום "תכנית ההתנתקות" ו פינוי ההתנחלות עמונה, אלא לירידה כללית בתדמית המשטרה. את המגמה הכללית בנושא זה אפשר לראות באיור 2 שבו מתוארים הממצאים במגזרים השונים במשך השנים יישובים שנכללו בקבוצה זו הם לדוגמה: איתמר, חברון, קריית ארבע, חוות יאיר, יצהר, כפר תפוח, נוקדים, סוסיה, רבבה, רחלים ויישובים נוספים.

24 24 איור 2: משטרת ישראל פועלת בצורה שיוויונית כלפי כל אזרחי המדינה 50% 45% * 40% 35% 30% 25% 20% 15% 10% 5% 0% 36% 35% 36% 35% 33% 32% 30% 29% 29% 27% 26% 26% 25% 24% 24% 21% 21% 22% 21% 20% 20% 21% 18% 15% 16% 17% 10% " השאלה השלישית ביחס למשטרה הייתה: "עד כמה אתה חש כי הקבוצה החברתית אליה אתה משתייך זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד משטרת ישראל". שאלה מסוג זה נקראת group specific question ומטרתה לבחון מ ע ב ר לתפיסה וההערכה הכללית לגבי תפקודה של המשטרה כיצד מעריך הנבדק את התחומים הללו ביחס לקבוצה החברתית שאליה הוא משתייך. נראה כי שאלה זו מבהירה בצורה הטובה ביותר את הפערים ואת התפיסה הדיפרנציאלית הקיימת בין המגזרים השונים בחברה הישראלית. גם בניתוח ממצאי שאלה זו מתקבל הרושם כי להערכה השלילית ביותר בנושא השוויוניות זוכה המשטרה מהמשיבים החרדים והערבים. רק 18.6% מקרב המשיבים החרדים בשנת 2000, ציינו כי הם מסכימים במידה רבה )"רבה" ו"רבה מאוד"( שקבוצה החברתית שאליה הם משתייכים זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד משטרת ישראל )21.3% בשנת 2001(. בשנים נע שיעורם של אלה מקרב החרדים המסכימים כי הקבוצה החברתית שאליה הם משתייכים זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד המשטרה, בין 19%-23% עד 21% בשנת להערכה הגבוהה ביותר ביחס לקבוצה שאליה משתייכים הנבדקים זוכה המשטרה מקרב המשיבים במגזר היהודי הכללי. שיעור המסכימים מקרב המגזר היהודי הכללי כי הקבוצה החברתית שאליה הם משתייכים זוכה ליחס הוגן ושוויוני, נע במשך השנים בין 71% ל- 77% ; אך גם במגזר זה ניכרת ירידה בשנת 2007, שבה רק 57% מסכימים עם היגד זה. כמעט 20% לא מסכימים עמו כלל ו- 23% מסכימים בדרגה בינונית כי הקבוצה החברתית שאליה הם משתייכים זוכה ליחס הוגן ושוויוני. בקרב המשיבים הערבים פוחת שיעורם של אלה הסוברים כך מ- 38% ב"סקר 2000" ל- 24.7% ב"סקר

25 " ובשנת 2007 עומד השיעור על 35% בלבד. את המגמה הכללית בנושא זה במשך השנים בקרב המשיבים מהמגזרים השונים, אפשר לראות באיור 3. איור 3: הקבוצה החברתית אליה אתה משתייך זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד משטרת ישראל 80% 70% 70% 74% 77% 75% 73% 71% * 60% 50% 40% 30% 20% 52% 38% 18% 57% 25% 21% 55% 37% 19% 53% 30% 23% 42% 33% 18% 58% 46% 36% 31% 28% 20% 21% 10% 0% "

26 26 3 שאלה לוחות מציגים את התפלגויות הממצאים בנושא עמדות כלפי תפקוד המשטרה והערכתו במשך השנים בכל המגזרים. לוח 1.1 התפלגות התשובות )באחוזים( על פי קבוצות המשיבים בנושא תפקוד המשטרה )מרס 2000( כללי-יהודים חרדים יש"ע עולים ערבים a a באופן כללי עד כמה לדעתך מבצעת משטרת ישראל את תפקידה בצורה הוגנת באיזו מידה לדעתך פועלת משטרת ישראל בצורה שוויונית כלפי כל האזרחים במדינה. עד כמה אתה חש כי הקבוצה החברתית אליה אתה משתייך, זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד משטרת ישראל a בכל הטבלאות בדוח מייצג מספר זה את שיעור המשיבים בקטגוריה מסך כול המשיבים בקבוצה. 1 במידה מועטה. 2 במידה בינונית. 3 במידה רבה.

27 27 לוח 1.2 )ינואר 2001( 3 שאלה כללי-יהודים חרדים 2 יש"ע 2 עולים 2 ערבים ** * באופן כללי עד כמה לדעתך מבצעת משטרת ישראל את תפקידה בצורה הוגנת ** באיזו מידה לדעתך פועלת משטרת ישראל בצורה שוויונית כלפי כל האזרחים במדינה ** עד כמה אתה חש כי הקבוצה החברתית אליה אתה משתייך, זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד משטרת ישראל. 1 במידה מועטה; 2 במידה בינונית; 3 במידה רבה. * הבדל מובהק בהשוואה לסקר 2000 ברמת 05.<p ** הבדל מובהק בהשוואה לסקר 2000 ברמת 01.<p

28 28 3 חרדים יש"ע עולים ערבים לוח 1.3 )פברואר 2002( כללי-יהודים שאלה באופן כללי עד כמה לדעתך מבצעת משטרת ישראל את תפקידה בצורה הוגנת באיזו מידה לדעתך פועלת משטרת ישראל בצורה שוויונית כלפי כל האזרחים במדינה עד כמה אתה חש כי הקבוצה החברתית אליה אתה משתייך, זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד משטרת ישראל. 2 במידה מועטה; 3 במידה בינונית; 4 במידה רבה. 3 לוח 1.4 )פברואר 2003( שאלה כללי-יהודים חרדים 2 יש"ע 2 ערבים באופן כללי עד כמה לדעתך מבצעת משטרת ישראל את תפקידה בצורה הוגנת באיזו מידה לדעתך פועלת משטרת ישראל בצורה שוויונית כלפי כל האזרחים במדינה עד כמה אתה חש כי הקבוצה החברתית אליה אתה משתייך, זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד משטרת ישראל. 2 במידה מועטה; 3 במידה בינונית; 4 במידה רבה.

29 29 לוח 1.5 "סקר " שאלה כללי-יהודים חרדים יש"ע ערבים באופן כללי עד כמה לדעתך מבצעת משטרת ישראל את תפקידה בצורה הוגנת באיזו מידה לדעתך פועלת משטרת ישראל בצורה שוויונית כלפי כל האזרחים במדינה עד כמה אתה חש כי הקבוצה החברתית אליה אתה משתייך, זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד משטרת ישראל. 1 במידה מועטה; 2 במידה בינונית; 3 במידה רבה. 3 לוח 1.6 "סקר "2005 שאלה כללי-יהודים חרדים יש"ע עולים ערבים באופן כללי עד כמה לדעתך מבצעת משטרת ישראל את תפקידה בצורה הוגנת באיזו מידה לדעתך פועלת משטרת ישראל בצורה שוויונית כלפי כל האזרחים במדינה עד כמה אתה חש כי הקבוצה החברתית אליה אתה משתייך, זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד משטרת ישראל.

30 30 שאלה לוח 1.7 סקר 2007 ערבים עולים יו"ש קיצוני יו"ש רגיל חרדים כללי-יהודים באופן כללי עד כמה לדעתך מבצעת משטרת ישראל את תפקידה בצורה הוגנת באיזו מידה לדעתך פועלת משטרת ישראל בצורה שוויונית כלפי כל האזרחים במדינה עד כמה אתה חש כי הקבוצה החברתית אליה אתה משתייך, זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד משטרת ישראל. 1 במידה מועטה. 2 במידה בינונית. 3 במידה רבה.

31 31

32 32 בתי משפט

33 33 הערכת תפקוד בתי המשפט הוגנות בשלב השני התבקשו המשיבים להעריך את מידת ההוגנות והשוויוניות של בתי המשפט במדינת ישראל. השאלות שנשאלו משתתפי הסקר היו זהות באופיין לשאלות שעסקו במשטרה )לוחות (. בשאלה הראשונה התבקשו המשיבים להשיב על השאלה: "באופן כללי עד כמה לדעתך מבצעים בתי המשפט בישראל את תפקידם בצורה הוגנת בדרך כלל". מתוך ניתוח הממצאים בפרק זה מסתמנות שתי מגמות ברורות, האחת המצביעה על דפוס כמעט אחיד של הערכת תפקוד בתי המשפט בנושא הוגנות, ברמה נמוכה יחסית במשך כל שנות המחקר בקרב האוכלוסייה החרדית, והאחרת מגמה אשר תחילתה ברמה גבוהה יחסית של הערכה לתפקוד בתי המשפט בנושא ההוגנות בשנה הראשונה של המחקר בעיקר במגזר היהודי הכללי, והמשכה בדפוס ברור של ירידה ברמת ההערכה במשך שנות המחקר. 71% מהמשיבים במגזר היהודי הכללי בסקר בשנת 2000, הסכימו כי בתי המשפט ממלאים את תפקידם בצורה הוגנת. גם בקרב המשיבים הערבים אפשר להבחין כי 60% מכלל המשיבים במגזר זה בסקר בשנת 2000, הסכימו כי בתי המשפט ממלאים את תפקידם בצורה הוגנת בקרב המשיבים מיש"ע קרוב ל- 59% ציינו כי הם מסכימים עם היגד זה. לעומתם בולטת רמת ההערכה הנמוכה בנושא הוגנות בתי המשפט בקרב המשיבים מהמגזר החרדי: רק 22% מכלל המשיבים במגזר זה מסכימים כי בתי המשפט בישראל מבצעים את תפקידם בצורה הוגנת. בהמשך אפשר להבחין כי רמת ההערכה של בתי המשפט בנושא הוגנות נמוכה עוד יותר, ומגיעה לשפל של 11% המסכימים עם היגד זה בשנת למרות עלייה קלה המסתמנת בשיעור המסכימים עם היגד זה בשנת )23%( 2005 אפשר להבחין כי בשנת 2007 רק 17% מכלל המשיבים במגזר החרדי מסכימים כי בתי המשפט בישראל פועלים בצורה הוגנת.

34 34 איור 4: בתי המשפט בישראל מבצעים את תפקידם בצורה הוגנת 70% 71% 65% 60% 60% 58% 54% 58% 55% 55% 58% 57% 59% 55% 56% 50% 51% 48% 45% 40% 39% 35% 36% * 30% 32% 28% 20% 22% 16% 18% 16% 23% 17% 10% 11% 0% " * אחוז ההסכמה מבטא את אחוז המסכימים בדרגות 4-5 בסולם של 105, כאשר 1 מבטא חוסר הסכמה מוחלט ו- 5 מבטא הסכמה מלאה מתוך עיון בלוח המציג את ממצאי סקר שנת 2007 בנושא בתי המשפט אפשר להבחין עוד כי כאשר בוחנים את דפוס התשובות של מתיישבי יו"ש אשר הוגדרו כקיצוניים, דומה מידת ההערכה שלהם את בתי המשפט בנושא ההוגנות )כמו גם בנושאים אחרים( לזו של אוכלוסיית המשיבים החרדים. רק 17.3% מכלל המשיבים בקרב אוכלוסיית מתיישבי יו"ש ביישובים שהוגדרו כקיצוניים מסכימים כי בתי המשפט מבצעים את תפקידם בצורה הוגנת.

35 35 הערכת בתי המשפט שוויוניות בהמשך התבקשו המשיבים להביע את עמדותיהן באשר למידת השוויוניות שבה פועלים בתי המשפט. גם בנושא זה מסתמנות מגמות דומות לאלו שאובחנו בשאלה הקודמת בנושא הוגנות. 65% מקרב המשיבים במגזר היהודי הכללי ציינו כי הם מסכימים שבתי המשפט מקבלים החלטות שוויוניות כלפי כל האזרחים במדינה. שיעור ההסכמה להיגד זה עם תחילת המחקר בשנת 2000, נמוך יותר במגזרים האחרים ועומד על 49% במגזר הערבי, 57% בקרב מתיישבי יש"ע. רק 19% מקרב המשיבים במגזר החרדי מסכימים כי בתי המשפט במדינת ישראל מקבלים החלטות שוויוניות לגבי כל אזרחי המדינה. גם בנושא זה בולטת רמת ההערכה הנמוכה, והכמעט אחידה, בקרב המשיבים החרדים במשך כל שנות המחקר, ושיעור המסכימים במגזר זה כי בתי המשפט מקבלים החלטות שוויוניות כלפי כל האזרחים אינו עולה על 21% בשנת 2005 ומגיע לשפל של 15% בלבד בסקר שנערך בשנת בנושא השוויוניות בולטת ירידה חריפה בקרב המשיבים מיש"ע. בעוד בשנת 2000 מגיע שיעור המסכימים כי בתי המשפט מקבלים החלטות שוויוניות כלפי כל אזרחי המדינה בקרב מגזר זה ל- 57%, הרי במשך כל שנות המחקר אפשר לזהות ירידה מתמדת בשיעור ההסכמה בנושא זה, עד לרמה של 22% בלבד בשנת לעומת זו אפשר לזהות מגמה יציבה יותר ברמת ההסכמה כי בתי המשפט מקבלים החלטות שוויוניות כלפי כל האזרחים במדינה בקרב המשיבים מהמגזר הערבי בשיעורים שבין 46% ל- 50%. במגזר היהודי הכללי אפשר לראות כי בעוד בתחילת המחקר בשנת 2000, 65% מהמשיבים מסכימים כי בתי המשפט מקבלים החלטות שוויוניות כלפי כל האזרחים במדינה, הרי שבמשך השנים יש שחיקה מתמדת בנושא, ושיעור המסכימים יורד בהדרגה ל- 60% בשנת 2001, ל- 54% בשנת 2002, ל- 51% בשנת 2003, ול- 51% ו- 53% בשנים 2004 ו בשנת 2007 רק 46% מכלל המשיבים במגזר היהודי הכללי מסכימים כי בתי המשפט בישראל מקבלים החלטות שוויוניות כלפי כל האזרחים במדינה. גם בפרק זה העוסק בהערכת תפקוד בתי המשפט, התבקשו המשיבים להביע את הערכתם בנושא הוגנות ושוויוניות ביחס לקבוצה החברתית שאליה הם משתייכים: "הקבוצה החברתית אליה אני משתייך זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד בתי המשפט בישראל". מתוך הממצאים בולטת גם כאן ההבחנה בין המשיבים מהמגזר היהודי הכללי לבין המשיבים מהמגזרים האחרים. אפשר לראות כי בשלוש השנים הראשונות של המחקר ) ( למעלה מ- 70% מהמשיבים מהמגזר היהודי הכללי מסכימים כי הקבוצה החברתית שהם משתייכים אליה, זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד בתי המשפט. ברם גם בשאלה זו, אפשר לזהות במחקר שחיקה בשנים שלאחר מכן, עת בשנים כ- 65% מכלל המשיבים במגזר זה מסכימים כי הקבוצה החברתית שהם משתייכים אליה זוכה ליחס הוגן ושוויוני, אך רק 58% מסכימים עם היגד זה בשנת 2007.

36 36 70% איור 5: בתי המשפט בישראל מקבלים החלטות שוויוניות כלפי כל אזרחי המדינה 65% 60% 60% 57% 50% 49% 50% 45% 54% 49% 51% 48% 53% 53% 46% 48% 46% 45% 40% * 30% 34% 31% 32% 32% 20% 20% 21% 22% 14% 15% 17% 15% 15% 10% 0% " * אחוז ההסכמה מבטא את אחוז המסכימים בדרגות 4-5 בסולם של 105, כאשר 1 מבטא חוסר הסכמה מוחלט ו- 5 מבטא הסכמה מלאה יש פער משמעותי בין שיעורי ההסכמה עם היגד זה במגזר היהודי הכללי, לבין המגזרים האחרים. בקרב המשיבים במגזר הערבי אפשר לראות כי במשך השנים נשמרת יציבות יחסית בשיעור המסכימים כי הקבוצה החברתית שהם משתייכים אליה זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד בתי המשפט, אולם חשוב לציין כי שיעור זה נע בין 50% המסכימים עם היגד זה בשנת 2000 )השיעור הגבוה ביותר(, לבין 42%, השיעור הנמוך ביותר של המשיבים המסכימים עם היגד זה בשנת גם כאן אפשר לראות מתוך הממצאים כי שיעור המסכימים עם היגד זה בשנת 2007 עומד על 45% בלבד. מתוך ממצאי הסקר )ראו להלן באיור 6 ובלוחות (, אפשר לראות בבירור כי בקרב המשיבים מהמגזר החרדי שוררת מידת ההערכה הנמוכה ביותר במשך כל שנות המחקר. לא יותר מאשר 12%-17% מכלל המשיבים במגזר זה מסכימים כי הקבוצה החברתית שהם משתייכים אליה זוכה ליחס הוגן ושויוני מצד בתי המשפט בישראל. בין 63% ל- 64% מהמשיבים החרדים במשך שנות המחקר אינם מסכימים כלל עם ההיגד כי הקבוצה החברתית שהם משתייכים אליה זוכה ליחס הוגן ושויוני מצד בתי המשפט. בקרב המשיבים מיש"ע בולטת מגמה ברורה של ירידת ההערכה כלפי בתי המשפט ביחס לקבוצה החברתית

37 37 שלהם. בעוד שעם תחילת המחקר בשנת 2000 בולטת הערכה גבוהה יחסית במגזר זה: 61% המציינים כי הקבוצה החברתית שהם משתייכים אליה זוכה לחס הוגן ושויוני, הרי שמנקודה זו ואילך מסתמנת מגמת ירידה בולטת, כאשר בשנת 2007 רק 27% מכלל המשיבים במגזר זה מסכימים עם היגד זה. איור 6: הקבוצה החברתית אליה אתה משתייך זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד בתי המשפט 80% 70% 74% 72% 72% 66% 66% 68% 60% 61% 58% 50% 50% 50% 50% 45% 45% 47% 47% 45% 40% 42% 41% * 35% 36% 30% 27% 20% 10% 13% 12% 17% 14% 14% 14% 15% 0% " * אחוז ההסכמה מבטא את אחוז המסכימים בדרגות 4-5 בסולם של 105, כאשר 1 מבטא חוסר הסכמה מוחלט ו- 5 מבטא הסכמה מלאה

38 38 הערכת רשויות בתי המשפט לוח 2.1 "סקר 2000" כללי-יהודים חרדים יש"ע עולים ערבים שאלה באופן כללי עד כמה לדעתך מבצעים בתי המשפט בישראל את תפקידם בצורה הוגנת בדרך כלל. באיזו מידה לדעתך מקבלים בתי המשפט בישראל החלטות שוויוניות כלפי כל האזרחים במדינה. עד כמה אתה חש כי הקבוצה החברתית אליה אתה משתייך זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד בתי המשפט בישראל. 1 במידה מועטה; 2 במידה בינונית; 3 במידה רבה. שאלה לוח 2.2 "סקר 2001" ערבים עולים יש"ע חרדים כללי-יהודים באופן כללי עד כמה לדעתך מבצעים בתי המשפט בישראל את תפקידם בצורה הוגנת בדרך כלל. באיזו מידה לדעתך מקבלים בתי המשפט בישראל החלטות שוויוניות כלפי כל האזרחים במדינה. עד כמה אתה חש כי הקבוצה החברתית אליה אתה משתייך זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד בתי המשפט בישראל. 1 במידה מועטה ; 2 במידה בינונית; 3 במידה רבה. ** הבדל מובהק בהשוואה לסקר 2000 ברמת 01.<p * הבדל מובהק בהשוואה לסקר 2000 ברמת 05.<p

39 39 לוח 2.3 "סקר " שאלה כללי-יהודים חרדים יש"ע עולים ערבים באופן כללי עד כמה לדעתך מבצעים בתי המשפט בישראל את תפקידם בצורה הוגנת בדרך כלל באיזו מידה לדעתך מקבלים בתי המשפט בישראל החלטות שוויוניות כלפי כל האזרחים במדינה עד כמה אתה חש כי הקבוצה החברתית אליה אתה משתייך זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד בתי המשפט בישראל. 1 אחוז מהקבוצה; 2 במידה מועטה; 3 במידה בינונית; 4 במידה רבה. לוח 2.4 "סקר " שאלה כללי-יהודים חרדים יש"ע ערבים באופן כללי עד כמה לדעתך מבצעים בתי המשפט בישראל את תפקידם בצורה הוגנת בדרך כלל באיזו מידה לדעתך מקבלים בתי המשפט בישראל החלטות שוויוניות כלפי כל האזרחים במדינה עד כמה אתה חש כי הקבוצה החברתית אליה אתה משתייך זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד בתי המשפט בישראל. 1 אחוז מהקבוצה; 2 במידה מועטה; 3 במידה בינונית; 4 במידה רבה.

40 40 3 לוח 2.5 "סקר 2004" שאלה כללי-יהודים חרדים יש"ע ערבים a באופן כללי עד כמה לדעתך מבצעים בתי המשפט בישראל את תפקידם בצורה הוגנת בדרך כלל באיזו מידה לדעתך מקבלים בתי המשפט בישראל החלטות שוויוניות כלפי כל האזרחים במדינה עד כמה אתה חש כי הקבוצה החברתית אליה אתה משתייך זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד בתי המשפט בישראל. a אחוז מהקבוצה; 2 במידה מועטה; 3 במידה בינונית; 4 במידה רבה. 3 לוח 2.6 "סקר "2005 כללי-יהודים שאלה חרדים יש"ע עולים ערבים באופן כללי עד כמה לדעתך מבצעים בתי המשפט בישראל את תפקידם בצורה הוגנת בדרך כלל באיזו מידה לדעתך מקבלים בתי המשפט בישראל החלטות שוויוניות כלפי כל האזרחים במדינה עד כמה אתה חש כי הקבוצה החברתית אליה אתה משתייך זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד בתי המשפט בישראל. 1 אחוז מהקבוצה; 2 במידה מועטה; 3 במידה בינונית; 4 במידה רבה.

41 41 לוח 2.7 "סקר "2007 כללי-יהודים חרדים יו"ש רגיל יו"ש קיצוני עולים ערבים שאלה באופן כללי עד כמה לדעתך מבצעים בתי המשפט בישראל את תפקידם בצורה הוגנת בדרך כלל באיזו מידה לדעתך מקבלים בתי המשפט בישראל החלטות שוויוניות כלפי כל האזרחים במדינה. עד כמה אתה חש כי הקבוצה החברתית אליה אתה משתייך זוכה ליחס הוגן ושוויוני מצד בתי המשפט בישראל. 1 במידה מועטה; 2 במידה בינונית; 3 במידה רבה.

42 42 אמון במוסדות

43 43 אמון במוסדות החוק והמשפט משטרה בשלב הבא התבקשו המשיבים לדרג את מידת האמון שלהם בשלושה מוסדות הקשורים במערכת החוק והמשפט במדינת ישראל: משטרה, בתי המשפט ובית המשפט העליון. המשיבים התבקשו לציין את מידת האמון שיש להם בכל אחד מהמוסדות המוזכרים בסולם 10-1 שבו 1 מבטא חוסר אמון מוחלט ו- 10 מבטא אמון רב. לוחות מציגים את התפלגות המשיבים באחוזים בשלוש הדרגות הנמוכות ביותר )חוסר אמון( ובשלוש הדרגות הגבוהות ביותר )אמון(. 50% איור 7: מידת האמון כלפי המשטרה 45% 40% * אמון רב הוא שלושת הערכים העליונים בסולם 1-10, שבו 1 מבטא חוסר אמון מוחלט ו- 10 מבטא אמון רב 35% 36% 36% 30% 25% 20% 32% 26% 25% 33% 28% 31% 29% 24% 23% 22% 22% 32% 27% 25% 24% 30% 29% 21% 20% 22% * ( ) 15% 10% 17% 16% 16% 16% 13% 9% 5% 0% "

44 44 בשלב הראשון התבקשו המשיבים להביע את מידת האמון שלהם במשטרת ישראל. כפי שאפשר לראות מתוך ממצאי הסקר בשנה הראשונה של המחקר )2000(, שיעור האמון הגבוה ביותר מוענק למשטרה בידי המשיבים במגזר היהודי הכללי. 32% מקרב המשיבים במגזר זה הביעו אמון בדרגות הגבוהות בעוד 15% הביעו חוסר אמון מוחלט. בקרב המשיבים במגזר הערבי נמצא כי 25% הביעו אמון במשטרת ישראל, אך לעומת זו 26% הביעו חוסר אמון במשטרה. דפוס דומה של הבעת אמון אפשר למצוא גם בקרב המשיבים מקרב מתיישבי יש"ע: בשנת 2000 הביעו 26% מהם אמון במשטרה לעומת 21% אשר הביעו חוסר אמון. את מידת האמון הנמוכה ביותר אפשר למצוא בקרב המשיבים מהמגזר החרדי: 16% בלבד מקרב המשיבים הביעו אמון במשטרת ישראל ו- 37% הביעו חוסר אמון. 8 במהלך השנים הבאות אפשר לזהות כמה מגמות שונות בקרב המגזרים השונים. בולטת במיוחד מגמת הירידה החריפה באמון המגזר הערבי במשטרת ישראל, בין השנים 2000 ל רק 17% מקרב המשיבים בקרב ערביי ישראל מביעים אמון במשטרת ישראל בשנת 2001, ואפשר להניח כי מגמת ירידה זו היא תוצאה ישירה של אירועי אוקטובר אפשר אמנם לזהות מגמת התאוששות מסויימת באמון הציבור במגזר הערבי במשטרת ישראל, אך מגמה זו אינה עולה על 29% מקרב המשיבים בציבור הערבי המביעים אמון במשטרת ישראל בשנת בשנת 2007 עומד שיעור המביעים אמון במגזר הערבי במשטרה על 22%. בקרב משתתפי המחקר מיש"ע אפשר להבחין בשתי מגמות: האחת עלייה בשיעור המביעים אמון מ- 26% בשנת 2000 ל- 31% בשנת 2002; והאחרת, משנה זו ואילך מסתמנת מגמה בולטת של ירידה במידת האמון של מתיישבי יש"ע במשטרת ישראל: בשנת 2007 רק 9% מקרב המשיבים במגזר זה מביעים אמון במשטרה. 9 בשנת 2007 אפשר לבחון את הממצאים תוך התבוננות ביישובי יו"ש הרגילים וביישובים שהוגדרו "קיצוניים". אפשר אכן לראות הבדל בממצאים בין משתתפי הסקר בשנת 2007 מקרב שתי קבוצות היישובים. בעוד שביישובי יו"ש ה"רגילים" 12.9% מהמשיבים הביעו אמון במשטרה, 5% בלבד מקרב המשיבים מהיישובים ה"קיצוניים" הביעו את אותה מידה של אמון במשטרת ישראל. 8 יתר המשיבים הביעו אמון בדרגות הביניים שבין 7-4 בסולם נתון זה משקף את שיעור המביעים אמון מתוך כלל המשיבים מיש"ע. לוח 3.7 מציג את הממצאים הן בקרב מתיישבי יו"ש מיישובים "רגילים" והן מיישובים שהוגדרו ככוללים גרעין של מתיישבים קיצוניים.

45 45 התפלגות המשיבים בשאלות האמון במוסדות החוק והמשפט לוח 3.1 "סקר "2000 אמון כלפי מוסדות החוק והמשפט ערבים עולים יש"ע חרדים יהודים כללי אמון חוסר אמון חוסר אמון חוסר אמון חוסר אמון חוסר רב אמון רב אמון רב אמון רב אמון רב אמון משטרה בתי משפט בית משפט עליון לוח 3.2 "סקר "2001 אמון כלפי מוסדות החוק והמשפט ערבים עולים יש"ע חרדים יהודים כללי אמון חוסר אמון חוסר אמון חוסר אמון חוסר אמון חוסר רב אמון רב אמון רב אמון רב אמון רב אמון משטרה בתי משפט בית משפט עליון אמון נבדק בסולם ליקרט 10-1 כאשר 1 מייצג חוסר אמון מוחלט ו- 10 אמון רב. מוצגים בטבלה שלושת הערכים הקיצוניים בחלק העליון ובחלק התחתון של הסולם ועל כן הערכים אינם מסתכו מים ל 100. ** הבדל מובהק בהשוואה לסקר 2000 ברמת 01. <p * הבדל מובהק בהשוואה לסקר 2000 ברמת 05. <p

46 46 לוח 3.3 "סקר "2002 אמון כלפי מוסדות החוק יהודים כללי חוסר אמון והמשפט אמון רב חוסר אמון חרדים אמון רב חוסר אמון יש"ע אמון רב חוסר אמון עולים אמון רב חוסר אמון ערבים אמון רב משטרה בתי משפט בית משפט עליון 1 החישוב הוא באחוזים מהקבוצה. מתוך סולם 10-1 הובאו בחשבון רק שלושת הערכים הקיצוו ניים, ולכן מספרי האחוזים אינם מסתכמים ב- 100 אחוזים. לוח 3.4 "סקר "2003 אמון כלפי מוסדות החוק והמשפט יהודים כללי חוסר אמון רב אמון חרדים חוסר אמון רב אמון יש"ע חוסר אמון רב אמון ערבים חוסר אמון רב אמון משטרה בתי משפט בית משפט עליון 1 החישוב הוא באחוזים מהקבוצה. מתוך סולם מ 10-1 הובאו בחשבון רק שלושת הערכים הקיצוו ניים, ולכן מספרי האחוזים אינם מסתכמים ב- 100 אחוזים.